מחג הפסח השני לשלישי 1 לימוד
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון 5 לימודים
התחייה וההופעות השונות 1 לימוד
מחג הפסח השני לשלישי
-
PER095
הדרשה על ההר (11), התרומות
מאמר זה בוחן את תורת ישוע על התרומות בדרשה על ההר. הוא מדגיש את הקשר האישי עם אלוהים ומבקר את מנהגי הראווה של הפרושים. הדברים מתרחשים בגליל, זמן קצר לאחר חג הפסח של שנת 31, ומבליטים רגע מכריע בשירותו של ישוע.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון
-
PER217
האישה הנואפת
פריקופה 217 מספרת את מעשה האישה הנואפת (יוחנן 8.1-11), שבו פרושים טומנים פח לישוע בכך שהם מביאים לפניו אישה שנתפסה בשעת מעשה. ישוע מסכל את המלכודת באמרתו המפורסמת, המזמינה את מי שאין בו חטא להטיל בה את האבן הראשונה, ואחר כך הוא סולח לאישה. סיפור זה, שאמיתותו הטקסטואלית שנויה במחלוקת, ממחיש את האחדות בין הצדק והרחמים האלוהיים, וחושף את סמכותו הייחודית של ישוע להצדיק.
דְּבָרִים 22.22-24 (תנ״ך עברי מודרני) :כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER218
המשיח ישוע הוא אור העולם
בחג הסוכות בירושלים מכריז ישוע על עצמו כעל ‘אור העולם’ (יוחנן 8.12-58), ובכך הוא משתלב בסמליות של התאורות הגדולות במקדש. הוא חושף בהדרגה את זהותו האלוהית בוויכוחים עם הפרושים, והדבר מגיע לשיאו בנוסחה ‘לפני היות אברהם, אני הוא’, הצהרה מפורשת על קדמותו ועל אלוהותו. להאמין בו פירושו להיכנס אל האור, אל האמת ואל החיים הנצחיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.21-30 (תנ״ך עברי מודרני) :ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER221
שובם של 70 התלמידים
שובם של שבעים התלמידים (לוקס 10.17-24) מבטא את התפעלותם לאחר שליחותם. ישוע מחזיר אותם אל העיקר: לשמוח על כך ששמותיהם כתובים בשמים. הוא מכריז על ריבונותו של אלוהים בהתגלות, הניתנת לענווים ולא לחכמים. ההכרזה בפסוק 22 מדגישה את הקרבה הייחודית בין האב לבן, ועושה את ישוע למתווך היחיד של הידיעה האלוהית. כך מדגיש לוקס את המשכיות מפעל הבשורה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.20 (תנ״ך עברי מודרני) :אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER231
ריפוי אישה בשבת
הפריקופה 231 מספרת על ריפוי אישה חולה זה שמונה עשרה שנה בידי ישוע, ביום שבת באחד מבתי הכנסת בירושלים (לוקס 13.10-17). מעשה זה מעורר את זעמן של הרשויות הדתיות, וישוע מבייש אותן בהצביעו על סתירותיהן. ההמון, לעומת זאת, מתפעל ומפאר את האלוהים. הפרק ממחיש את המתח בין המסורת הפרושית לבין היישום האותנטי של התורה האלוהית, ומאיר גם את אמונתה העקשנית של אישה זו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.6-11 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER258
חג ההקדשה
המאמר סוקר את הפריקופה 258, המתארת את חג ההקדשה, שבו ישוע, אף שהפרושים מאיימים עליו, נע בחופשיות בבית המקדש. הניתוח מדגיש את שינוי האסטרטגיה של הפרושים, השואפים לנקוט נגד ישוע צעדים משפטיים. קטע זה מרכזי להבנת הדינמיקה הדתית והחברתית בתקופה קריטית זו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.31 (תנ״ך עברי מודרני) :אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
התחייה וההופעות השונות
-
PER364
הנשים הולכות אל הקבר
הפריקופה 364 מספרת על יציאת הנשים אל קברו של ישוע, מוקדם בבוקר יום ראשון, כפי שמעידות ארבע הבשורות. מתוך נאמנותן והתקשרותן לישוע הן מביאות בשמים מבלי לצפות לתחייה. המאמר מדגיש את עקביותן לנוכח כשלונם של השליחים, את אי־הבנתן את ההכרזות על התחייה ואת בורותן בנוגע לשומרים שהוצבו ליד הקבר. ניתוח סינופטי קפדני במסגרת ייסורי ישוע ותחייתו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org